<h1>אבודרהם הלכות ברכות</h1>
<h2>דף יח.</h2>
הנוטל צפרניו צריך ליטול אותם על זה הסדר, יד ימין אגהב"ד. יד שמאל דבהג"א. ומצאתי כתוב בענין זה סימן אחר, והוא קשי"א בל"א תרו"ץ. פירוש, קמיצה שמאל. ימין, א'צבע ב'אזהרה ל'ך, א'תה ת'קוץ י'ום ר'ביעי ו'הלאה צ'פרניך. והטעם, מפני שעד יום רביעי הוא משבוע שעבר, ומיום רביעי והלאה הוא משבוע שבא (עיין גיטין ע"ז ע"א) כמו שאמרנו בהבדלת מוצאי שבת. ולכך הזהיר לקוץ צפרניו מיום רביעי והלאה, כדי שיהא התיקון לכבוד שבת, וסימן זה רומז כי נטילתם על זה הסדר קשיא, ואין לשאול טעם למה, כי אין בו תירוץ. ושמעתי בשם חכמי צרפת ופרובינצה, שהנוטל צפרניו כסדר קשה לעניות ולשכחה ולקבור בנים. אלא נוטל אותם על הסדר שאמרנו. וגרסינן במועד קטן בפרק ואלו מגלחין תנו רבנן ג' דברים נאמרו בצפרנים, קוברן צדיק, פירוש, דאיכא למיחש דהדרי ומגלו, שורפן חסיד, פירוש, עדיף מצדיק. זורקן רשע. וטעמא מאי, שמא תעבור עליהן אשה ותפיל, והני מלי בדוכתא דנפלי, אבל אי כניש להוא לבתר דנפלי, ושדי להו אבראי, לית לן בה. דכיון דאישתני אישתני, והא דזרקינהו רבי יוחנן בבי מדרשא, משום דהתם לא שכיחי נשי. והשמות הם, גודל, אצבע, אמה, קמיצה, זרת (עיין מנחות י"א ע"א, וכתובות ה' ע"ב).
<h2>דף כב:</h2>
לרבינו האי, יש מי שאומר, אסור לעשות ארוסין ונשואין בתוך י"ב חודש של אביו ושל אמו, שהרי אסור ליכנס לבית המשתה. תשובה, הכי חזינן, דליתא להא מילתא, שמצוה הזאת חמורה מליכנס לבית המשתה, והרי אתה מוצא, אם מת אביו של חתן או אמה של כלה, שנוהג שבעת ימי המשתה, ואחר כך נוהג ז' ימי אבלות, ולא עוד, אלא שהוא יכול לשנות בנשואין, ואל יעשה משתה מפורסם וידוע לרבים בפרהסיא, אבל ליכא איסורא בהא מילתא.
<h2>דף כד.</h2>
כתב רב נחשון גאון, ינוקא דאיתיליד, והוי בר תלתא או ד' יומין, הכי רגילין, כי ניחא נפשיה, דמהלין ליה על קבריה, ולא מברכין על המילה, ומסקין לה שמא דכד מרחמים ליה מן שמיא, והוי תחית המתים, הויא ידיעה בינוקא, ומבחין ליה לאבוה. וכתב גאון, ינוקא דמית, ולא הוו לה תמניא יומין, נהג גבן דמהלו ליה בבית הקברות, דלא תיעול ערלתה עמיה. ובאלו הארצות נוהגות לחתוך ערלתו בקנה חדה.
